תקציר המאמר

מחקר שנערך בשני מדגמים של מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית ובחן את הקשר בין מאפיינים

אוטיסטיים, חרדה והימנעות קיצונית מדרישות (EDA). החוקרים מציינים כי EDA מכונה גם PDA,

אך המחקר לא נערך בקרב אנשים שזוהו כבעלי PDA/EDA, אלא בחן מאפייני הימנעות מדרישות

כרצף באוכלוסייה הכללית.

בשני המחקרים נמצא כי גם חרדה וגם מאפיינים אוטיסטיים קשורים באופן עצמאי לרמות גבוהות

יותר של הימנעות מדרישות. במחקר הראשון החרדה הייתה המנבא המשמעותי יותר, ואילו במחקר

השני והגדול יותר נמצאה חשיבות דומה לחרדה ולמאפיינים אוטיסטיים. החוקרים מסכמים כי

הממצאים מצביעים על קשר בין EDA לאוטיזם ועולים בקנה אחד עם ההשערה שלפיה הימנעות

מדרישות אצל מבוגרים עשויה להיות מונעת, לפחות בחלקה, מחרדה. עם זאת, המחקר אינו

מאפשר לקבוע את כיוון הקשר או להראות שחרדה היא הגורם להימנעות.

החוקרים מעלים גם שאלות לגבי מדידת EDA, ובפרט את האפשרות שחלק מהקשר שנמצא בינו

לבין מאפיינים אוטיסטיים מושפע מחפיפה מושגית בין הדברים שכלי המדידה נועדו למדוד. הם

מדגישים את הצורך בכלים ספציפיים יותר ובמחקר נוסף שיבחן את הקשרים בין EDA, אוטיזם,

חרדה ומצבים אחרים.

מבחינת תמיכה, המחברים מציעים כי גישות המכוונות להפחתת חרדה עשויות להיות רלוונטיות

למבוגרים עם EDA. בהסתמך על ספרות קודמת, הם מציינים כי שגרה ומבנה עלולים להיות לא

מתאימים במקרים של EDA מובהק, וכי גישה של הפחתת דרישות והפחתת עוררות (low-

demand, low-arousal) עשויה להוות נקודת פתיחה אפשרית גם עבור מבוגרים. גישות אלה לא

נבדקו במחקר עצמו.